ג'ונג'י איטו מאניאק – אנתולוגיית האימה

סיפור אחד, ואז עוד אחד, ואז אתם לא ישנים

הפיתוי כאן הוא פשוט: כל פרק מכיל סיפור או שניים קצרים, ואפשר תמיד "רק עוד אחד". הבעיה היא שהסיפורים האלה לא נגמרים בפתרון. הם נגמרים בתמונה, בדרך כלל כזו שתעלה לכם בראש בשתיים בלילה. זו לא אימה של קפיצות מהכיסא אלא של מוזרות שהולכת ומתעבה עד שהיא בלתי נסבלת.

מה יש בפנים

הסדרה מעבדת לאנימציה מבחר מסיפוריו של ג'ונג'י איטו, מהיוצרים המזוהים ביותר עם מנגת אימה. לאורך 12 הפרקים נפרשים כעשרים סיפורים נפרדים: שכונה שבה ילד מוזר חובב מסמרים זורע כאוס, אישה יפה שכל מי שפוגש אותה מאבד את שפיותו, בתים עם קומות שלא היו שם קודם, ומושגים יומיומיים שהופכים פתאום לסיוט. אין עלילה מחברת, וכל סיפור עומד בפני עצמו.

הדמויות החוזרות

שתי דמויות מופיעות ביותר מסיפור אחד: טומיאה, הנערה שאי אפשר להרוג ושמחזירה גברים לטירוף, וסואיצ'י, הילד השובב עם המסמרים בפה, שמביא לאנתולוגיה גם צד קומי-מעוות. בשאר הסיפורים הדמויות הן אנשים רגילים לגמרי, וזה בדיוק מה שהופך את מה שקורה להם למטריד.

הסגנון

האנימציה נצמדת לקווים של המקור: פנים מפורטות, הצללה כבדה, ופריימים בודדים שנראים כאילו נלקחו ישירות מהעמודים. לא כל סיפור מצליח להעביר את עוצמת הציור המקורי, וזו ביקורת שחוזרת על עיבודי איטו בכלל, אבל ברגעי השיא התוצאה מגעילה ויפה באותו זמן. הפסקול דליל ומאפשר לדממה לעשות את העבודה.

למי זה מתאים

למי שאהבו את "אוזומאקי" או את אנתולוגיית "יאמישיבאי", ולמי שמעדיפים אימה שנשארת בראש על פני אימה שמקפיצה. מי שלא סובל גוף מעוות על המסך, זה לא המקום.

איך כדאי לצפות: רוב הפרקים מכילים שני סיפורים, אחד ארוך ואחד קצר, והקצר לרוב מצחיק או מוזר יותר מאשר מפחיד. אם תתחילו דווקא בסיפורים הארוכים, תקבלו את הטעם המובהק של איטו: בנייה איטית, פרט אחד שלא מסתדר, ואז קריסה מלאה של ההיגיון. מומלץ לא לקרוא תקצירים מראש, כי כוחם של הסיפורים האלה הוא בלא לדעת לאן זה הולך.

איפה צופים

12 הפרקים של ג'ונג'י איטו מאניאק מתורגמים לעברית וזמינים לצפייה ישירה באנימה סטרים, גם פרק אקראי אחד באמצע הלילה.